הכרעת דין בתיק תת"ע 24731-10

הנאשם הואשם באי ציות לאור אדום, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 17.07.09, שעה 00:50 בלילה, נהג הנאשם בצומת הרחובות יוספטל-דקר בבת ים (להלן- הצומת), מכיוון מערב למזרח.

מתנדב אשר נסע בניידת משטרתית בלווית מתנדבת, כאשר אורות הניידת מהבהבים אותה עת, הבחין לפניו ובכיוון נסיעתו בנאשם הנוהג באופנוע מתוצרת סוזוקי (להלן- האופנוע) כשהוא בנתיב האמצעי מתוך שלושה נתיבים לכיוון מזרח, ומרכיב נוסע על האופנוע. נטען כי מופע הרמזור התחלף לאדום בעת שהנאשם היה במרחק של 10 מטרים לערך מקו העצירה, אך הנאשם המשיך בנסיעה וחצה את הצומת. השוטר כרז לנאשם, וזה עצר בצומת הרחובות הבא, יוספטל-בלפור. נשמר עמו קשר עין רציף. הרמזורים פעלו כשורה. אין הבהוב אור ירוק, תאורת הרחוב פעלה.       

משיוחסה העבירה לנאשם הוא טען כך: "אני עברתי בכתום...השוטרת שהייתה בניידת, טענה בפני שלא ראתה שעברתי באדום".

במועד ההקראה טען הנאשם כפר הנאשם בעבירה המיוחסת לו ואמר: "אני עברתי בכתום וגם הנוסע שהיה איתי, גם השוטרת אמרה שלא הייתה רושמת לי דו"ח."

מטעם התביעה העיד המתנדב  רפאל זוירויוסקי, אשר ערך את הדו"ח (ת/1).

מטעם ההגנה העידו הנאשם ויהודית ולקר, היא המתנדבת שנסעה בניידת עם המתנדב.

דיון והכרעה :

הנאשם העיד כי במתנדב הבחין לראשונה בעת שהיה "בערך 150 מטר לפני הצומת הבא" (עמוד 6 שורה 12). כלומר, הנאשם לא הבחין בניידת עת חצה את הצומת.

"ש. אתה אומר שראית אור צהוב ?  

ת.    לא ראיתי אור אדום.

ש.   אבל למה לעצור, אתה טוען שהיה ירוק ?

ת.    אני אומר שלא הייתה לי שום סיבה לעצור וגם במידה שהייתי צריך לעצור בלימה שהיא בלימה מיידית יכולתי לעשות את זה תוך סיכון שלי ושל הנוסע יחד איתי..." 

המתנדבת העידה כי: "כשהגענו לרחוב יוספטל פינת דקר, היה לנו רמזור אדום ורוכב הקטנוע עמד בקו העצירה של הרמזור האדום ברחוב דקר, כשהתחלף הרמזור לירוק המשכנו אחריו וביוספטל פינת בלפור המתנדב שהיה איתי ביקש מהנאשם לעצור אחרי הצומת..."

כשהוא עצר אותו שאלתי למה, השוטר אמר לי שהוא עמד במעבר חצייה, אחרי זה הוא ציין עוד שהוא עבר באדום, אני לא ראיתי שהנאשם עבר באדום" (עמוד 8, שורה 22) .                     

"אני אמרתי לשוטר שעל עבירה כזו של עצירה על קו העצירה אני לא ארשום דו"ח". (עמוד 8, שורה 28) .

מעדותה של המתנדבת עלה בבירור כי אינה זוכרת את נסיבות האירוע או שבזמן אמת לא הבחינה בהתרחשות בפועל. לטענתה, הנאשם עצר בצומת עקב אור אדום וחטאו היחיד היה שעצר על קו העצירה ולא לפני הקו.

בפועל, אין חולק כי הנאשם חצה את הצומת בנסיעה רצופה, כשכאמור טענתו הייתה כי  אם היה עוצר את נסיעתו היה מסכן עצמו ואת הנוסע שהרכיב מאחוריו. טענתו של הנאשם כי בעצירת האופנוע היה גלום סיכון מלמדת כי נהג במהירות שאינה מתאימה לתנאי הזמן והמקום. היה עליו לנהוג במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות. לפיכך, כשהתקרב לצומת ולרמזור היה עליו לנסוע במהירות שתאפשר לו

לעצור על אתר במקרה בו יתחלף מופע הרמזור. טענתו של הנאשם כי לא עצר עקב הסיכון שהיה טמון בכך מלמדת כשלעצמה כי מופע האור ברמזור לא היה ירוק.